אין כאן שאלה שבדת בלבד
אלא שאלה ציבורית ולאומית.
אסור לחלל שבת בפרהסיה.
לכל עם ועם יש מסורת של השקפות, אמונות, מנהגים –
השומרת עליו.

זהו צביונו של עם הנותן לו קיום.
אוי לו ליחיד ואוי לו לקיבוץ שייבדל מתוך עמו,
ועלינו להישמר מחילול שבת בפרהסיה,
שלא להעמידנו מחוץ למחנה,
ובעיר העברית הראשונה יותר מאשר בעיר של עכו”ם,
זקוקה היא העיר לחותם יהודי מיוחד.

צפויה סכנה שעיר מחמדנו תיהפך לעיר רוכלת וסוחרת
ככל הערים במזרח,
ולא יישאר בה זכר לרוח מייסדיה
אשר כל מגמתם היתה ליצור מרכז יהודי אנושי תרבותי

מאיר דיזנגוף, בעצרת בשנת 1833 לעניין חילול שבת בפרהסיה