חכם זקן בחכמה, וכן נשיא או אב בית דין שסרח — אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם, אלא
אם כן עשה כירבעם בן נבט וחביריו. אבל כשחטא שאר חטאות — מלקין אותו בצנעה,
שנאמר: “וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה” — אף על פי שכשל — כסהו כלילה,
ואומרים לו: “הכבד ושב בביתך”. וכן כל תלמיד חכם שנתחייב נידוי — אסור לבית דין
לקפוץ ולנדותו במהרה אלא בורחין מדבר זה ונשמטין ממנו, וחסידי החכמים היו משתבחים
שלא נמנו מעולם לנדות תלמיד חכם, אף על פי שנמנין להלקותו אם נתחייב מלקות, ואפילו
מכת מרדות — נמנין עליו להכותו.
