המושג של מדינה יהודית מנוגד לכאורה למושג של מדינת כל אזרחיה ולא בצדק.

מאיר בוזגלו מתחיל לפרק “מדינות” אלה לערכים המרכיבים אותן כדי להבחין בין מאבק צודק ללא צודק ומבקש להיאבק על משמעות פוריה ומוסרית של המושג של מדינה יהודית עבור כל אזרחיה.

__________________________________________________

רעיון המדינה היהודית מפריד היום בין בנימין נתניהו לאבו מאזן.

אם מבקשים סיבות להמשך הסכסוך, אז הרעיון של מדינה יהודית הוא תירוץ טוב למריבה, ומה שאנו פוגשים בימינו רק מדגים זאת.

אכן, במשמעות אחת של רעיון זה הכרה בישראל כמדינה יהודית שקול להכרזה על קץ הסכסוך.

אבל מה על הרעיון עצמו? האם זה השימוש היחיד הלגיטימי בו? נניח לרגע לאבו-מאזן ולבנימין נתניהו ונשאל על האפשרויות הגלומות במונח זה.

במובן אחר, מדינה יהודית היא מדינה דכאנית שמנשלת חלק מאזרחיה.

זה המובן הנפוץ ביותר בשיח השמאלי. יחד עם זאת, מובן נוסף הוא מדינה יהודית כמדינה שהיא יותר דמוקרטית, ויותר מדינת כל אזרחיה.

במילים אחרות, במובן זה מדינת ישראל היא יותר יהודית ככל שהיא יותר דמוקרטית ומכבדת את כל אזרחיה. ייתכנו גם מובני ביניים.

> למאמר המלא באתר ‘העוקץ’