להתחברות

Sugia

פתיחה

האתגר

האתגר

יצירת רשת של רשתות שיח לדיו ערכי בשאלות החיים הבוערות של ימינו.

המבוך הפוסטמודרני מחייב מציאת דרכים חדשות להתמודדות עם האתגרים של ימינו.

דווקא צורת החשיבה התלמודית יכולה להוות מקור השראה לדרך חדשנית המשלבת  מדיה אינטרנטית, וחכמה קולקטיבית רב קולית, עם עקרון המחלוקת התלמודית.

שיח חוצה גבולות זה  נערך במעין "ויקיפדיה" של סוגיות עכשויות, המועשרות במגוון מקורות, מהמקרא ועד בן גוריון, משייקספיר ועד "סיינפלד" ו"שובר שורות".

2

"החכמה הקולקטיבית"

"החכמה הקולקטיבית"

לעומת המודל הקלאסי של "היחיד היוצר", מרבית הפיתוח בתחומי החשיבה וההגות כיום מתרחש בספירה הקהילתית. הדיון בתוך הקהילה מציף נקודות מבט שונות, מעמת ביניהן ובכך מעשיר את ההתמודדות עם האתגרים העכשוויים. תופעה זו מגיעה לשיאה ברעיון "חכמת ההמונים" כמו הויקיפדיה שבה יצירת הדעת האנושית היא פרי מאמץ משותף של רבים.

1

מאידך , הרשת רוחשת טוקבקים חסרי ערך, מידע עודף ולרב שטחי, שמונע מחכמת ההמונים להפוך לכלי לייצור חכמה קולקטיבית. סוגיא באה להתמודד עם האתגר הזה- למנף את המועיל ולסנן את המיותר

מדוע חשיבה תלמודית?

מדוע חשיבה תלמודית?

רבים טוענים שהתלמוד היהודי הינו אחת הסיבות הבולט ליכולת  האינטלקטואלית והיצירתית של העם היהודי (הבאה לידי ביטוי למשל בריבוי פרסי הנובל). עד כדי כך שלמשל בקוריאה החלו ללמד בבתי הספר תלמוד.

 על הקוריאנים והתלמוד ראו כאן

 

ראשית חשוב להדגיש , איננו מדברים על הוראת הטקסט התלמודי, אלא על החשיבה התלמודית כמתודולוגיה להתמודדות עם אתגרי החשיבה והיצירה בימינו.

 

 

תלמוד קוריאני

 

החשיבה התלמודית מבוססת על רעיון "בית המדרש" – הדומה לרעיון "סיעור המוחות" העכשווי. כלומר קבוצה הדנה יחד, מנצלת את המשאבים השונים של חבריה ליצירת חכמה קולקטיבית. בית המדרש התלמודי לא רק שאינו חותר להסכמה אלא מעודד מחלוקת מתוך תפיסה בסיסית שהמציאות היא מורכבת מכדי לצמצמה לעמדה אחת.

הלל ושמאי לא כתבו ספרים משל עצמם. המטרה העיקרית הייתה לייצר שיח ורק אחר כך לערוך ולשמר את הויכוח על טיעוניו וראיותיו הסותרים.


 

 

העריכה

העריכה

בשונה מפורומים ורשתות חברתיות אחרות הדיונים בסוגיא עוברים תהליך תמצות ועריכה.
גם רעיון זה שאוב מהמודל התלמודי, הוא מאפשר את הטרנספורמציה מהשיחה החיונית והזורמת ל"תוצר" בעל ערך מתמשך.

 

mabat al

 

הסוגיה הערוכה איננה התמליל של הדיון אלא יצירה קולקטיבית של מעין "ויקיפדיה" של שיח רב-קולי, מגובש ומתומצת, הדן בשאלות חיינו הבוערות.

הסוגיה הוירטואלית נשארת פתוחה להמשך דיון עתידי ובכך היא שונה מהספר או המאמר שבו הדיון "נכלא" עם הדפסתו.

 

פלטפורמת סוגיא

פלטפורמת סוגיא

"סוגיא" מבוססת על פלטפורמה ייחודית עם כלים ייעודיים שנבנו כדי לאפשר שיח זורם, ממוקד ומונחה, המועשר במקורות ומסוגל לעריכה.

ניתן לומר שהפלטפורמה היא מיזוג של הרשת החברתית עם מאגר מידע מסוגה של ויקיפדיה.

sugia

להיכרות עם הכלים היחודיים של סוגיא ראו כאן

מרשת של רשתות לבית המדרש המרכזי

מרשת של רשתות לבית המדרש המרכזי

הסוגיות נוצרות תחילה  בבתי מדרש אינטימיים הסגורים לקהל הרחב . כך נוצרת בהדרגה  "רשת של רשתות" בתי מדרש מכל רחבי העולם היהודי שניזונים ומתקשרים ביניהם . (כולל חיבורם של ישראלים ויהודי התפוצות דתיים וחילוניים , יהודים ושאינם יהודים ועוד).

web's web

כך נוצרת מעין מעבדה של סוגיות, שהאיכותיות שבהן ירוכזו בבית המדרש המרכזי  של סוגיא לבית מדרש זה יוזמנו להשתתף גם "חכמי העם היהודי" ובכך לייצר תשובה יהודית מקיפה לשאלות החיים הבוערות של חיינו.

sources

סיכום

סוגיא פיתח פלטפורמה דיגיטלית ייחודית

לחידוש השיח הנורמטיבי בכל שאלות החיים .

 

סוגיא מנצלת  את כלי המדיה החדשניים ביותר ויוצרת  בית מדרש מקוון, מועשר ואינטראקטיבי , השואב  מהמודלים הפורומיים והויקיפדים.
בהשראת המתודולוגיה התלמודית נותן שילוב ייחודי זה הזדמנות לשיח מעמיק שבו המחלוקת היא דרך לקידום דיאלוג מפרה ומעשירלחברה כולה .
.סוגיא  זוכה לתמיכה  הן ממשרדי הממשלה והסוכנות היהודית , מקרנות מרכזיות  ומאישים בולטים בעולם היהודי.

The Edited Issue

  • עורך

    חברים וחברות , אורחים ואורחות , ברוכים הבאים לבית המדרש המרכזי של אתר סוגיא . אתם מוזמנים להגיב בעזרת תיבות… חברים וחברות , אורחים ואורחות , ברוכים הבאים לבית המדרש המרכזי של אתר סוגיא . אתם מוזמנים להגיב בעזרת תיבות הפיסבוק שבסוף העמוד . במידה והנכם רוצים להצטרף לבית המדרש כחברים  , כדי שתוכלו להשתתף גם ביצירת הסוגיותולקבל התראות על דיונים ותגובות חדשות, נשמח מאוד  אם תפנו אלינו לדואל התמיכה שמופיע בעמוד הבית של בית המדרש . (כדי להגיע לעמוד בית המדרש - כל מה שצריך זה ללחוץ על הלוגו בפינה הימנית העליונה ) (צפיה בדעה במקור)

מקורות עיקריים