אורלי לוטן • 27 דצמבר 2007

ידועים בציבור הם בני זוג שהיחסים ביניהם דומים ליחסים בין בני-זוג נשואים, אך הם אינם נחשבים לנשואים מבחינה משפטית. להערכת ארגון "משפחה חדשה", בישראל חיים כיום כ- 85,000 בני זוג ידועים בציבור. בישראל עדיין לא הוסדרה בחקיקה המסגרת של ידועים בציבור, ולכן גם לא נקבעה הגדרה רשמית של מי שנחשבים לידועים בציבור.

כיום הפסיקה מאפשרת לבני-זוג ליהנות מהזכויות של ידועים בציבור לאחר זמן קצר למדי של חיים משותפים, ואפילו חודשים אחדים. בני זוג יכולים להיות מוכרים כידועים בציבור אף אם לא התקיימו חלק ממאפייניו המקובלים של קשר זוגי, כמו יחסי אישות ונאמנות הדדית, ואף אם לא התקיימו מגורים משותפים קבועים. חוקים רבים בישראל מזכירים בני-זוג במובן הרחב של המושג (כלומר, לא רק זוגות נשואים). למשל, בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, נכתב בהגדרת בן-זוג "לרבות ידוע בציבור", ובחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, מצוין בהגדרת המונח אשתו "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו".

עם זאת, עדיין אין בישראל חקיקה שמסדירה באופן אחיד את מעמדם של הידועים בציבור. בפועל, הפער בין זכויותיהם וחובותיהם של הידועים בציבור לבין אלו של זוגות נשואים הולך ומצטמצם, תהליך המונע במידה רבה מפסיקת בתי- המשפט. בכל הנוגע לזכויות הידועים בציבור אפשר לדבר על שלושה מישורים – זכויות כלכליות, זכויות הנוגעות להורות וזכויות הקשורות בפרידת בני-הזוג.

זכויותיהם הכלכליות של ידועים בציבור כמעט זהות היום לאלו של זוגות נשואים. הסייגים המעטים לקביעה זו הם אי-תשלום פיצויים במקרה של התפטרות בשל מעבר דירה לצורך מגורים עם ידוע בציבור ונקודות זיכוי מסוימות במס הכנסה. מנגד, יש מקרים שבהם ידועים בציבור מופלים לטובה. למשל, מי שזכאים לקצבאות אלמנות שונות אינם מאבדים אותן אם הם חיים עם ידועים בציבור.

זכויות הקשורות להורות – בכל הנוגע לילדים ביולוגיים הנולדים כדרך הטבע, לא קיים הבדל בין ידועים בציבור ובין זוגות נשואים, ומעמדם של ילדים שנולדו לידועים בציבור זהה למעמדם של ילדים שנולדו להורים נשואים. רישום ילדי הידועים בציבור נעשה על-ידי הצהרה משותפת של ההורים על הורותם במשרד הפנים בשנה הראשונה לחיי הילד..

הבדל מרכזי בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור נוגע לזכות לאמץ. בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א- 1981, נקבע כי: אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד – (1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן; (2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי. כלומר, ידועים בציבור אינם זכאים לאמץ מתוקף היותם בני-זוג, אלא אם כן הם עונים על אחד התנאים שבסעיפים (1) או (2). עד כה לא התקבלה פסיקה אשר הרחיבה את הזכאות לאימוץ לזוגות לא נשואים.

סוגיות הקשורות בפרדת בני הזוג – פרדת ידועים בציבור יכולה להיעשות באמצעות חתימה על הסכם פרדה שבו מוסדרות כל הסוגיות הקשורות בפירוק היחסים. בין שנעשה הסכם בין בני הזוג ובין שלא נעשה, שלוש הסוגיות המרכזיות בכל הנוגע לפירוק הקשר הזוגי הן משמורת על הילדים, חלוקת הרכוש ומזונות.

בכל הנוגע למשמורת על הילדים ולמזונות ילדים, אין הבדל בין זוגות נשואים ובין ידועים בציבור. בכל הנוגע למזונות האשה, החיים כידועים בציבור, גם אם הם מתקיימים פרק זמן ארוך וכרוכים בגידול ילדים משותפים, אינם יוצרים חובה של הגבר לשלם לאשה מזונות לאחר הפרדה. בכך אין הבדל בין ידועים בציבור ובין מי שנשואים לפי הדין היהודי. ההבדל טמון בסוגיית תשלום מזונות בין בני-הזוג כאשר הם פרודים (כלומר, חיים בנפרד אולם אינם גרושים): לפי הדין היהודי יש חובת מזונות לאשה מפרדת בני- הזוג ועד לגירושין, ואילו אצל ידועים בציבור על- פי רוב לא תהיה חובה כזאת.

אשר לחלוקת הרכוש המשותף של ידועים בציבור, בפסיקה נקבע כי אין מניעה להחיל על ידועים בציבור משטר של חזקת שיתוף ברכוש, אולם הדבר תלוי בנסיבות, ומסגרת חיים של ידועים בציבור אינה מקנה באופן אוטומטי לאחד מבני-הזוג זכויות על נכסיו של בן-הזוג השני. גם כאשר הוכח כי מתקיימת חזקת השיתוף, הרי אצל ידועים בציבור היא חלה רק על רכוש ששימש את בני-הזוג בחיי היום-יום שלהם (אצל זוגות נשואים, חזקת השיתוף חלה על כל נכסיהם של שני בני-הזוג); כדי להרחיב את חזקת השיתוף לנכסים נוספים יש צורך להוכיח כי היתה קיימת לגביהם כוונת שיתוף..

לקריאת הסקירה המלאה באתר הכנסת.