להתחברות

Sugia

| עמוד דיון

In order to view the discussion -please log in.

תוכן עניינים

כיצד המדינה והתרבות צריכות להתמודד עם ההכרה בנישואי תערובת אגב הנהגת נישואין אזרחיים בישראל?

לקריאה

תגובות אחרונות

user profile image
פרופ' רות גביזון
18.01.2015 12:55

רות גביזון- נישואין פנים-תרבותיים חשובים לשימור הזהות התרבותית של הרוב היהודי במדינה, משום שחלק גדול מהתרבות מתפתח ונשמר במסגרת המשפחתית. אולם, תפקידן של הקהילות השונות (ולא של המדינה) לפתח נורמות חברתיות (ולא משפטיות) של נישואין בתוך התרבות היהודית. להפנות לפאנל 6, ruth6b מדקה 01:50.

user profile image
פרופ' אלון הראל
18.01.2015 12:50

אלון הראל – בהתחשב בכך שהסיכוי לשינוי מסגרת הנישואין בישראל בטווח הזמן הקרוב הוא קטן (מטעמים פוליטיים וחברתיים), חשוב שהחברה האזרחית תכיר ביחסים הזוגיים של זוגות שאינם יכולים להינשא היום בישראל, ובכללם- זוגות בין דתיים. ככל שתגבר הנוכחות של זוגות כאלה בהוויה הציבורית, כך יגדל הסיכוי שכאשר תעלה אפשרות ממשית לרפורמה בתחום הנישואין, יערכו השינויים הנדרשים כדי שהם יוכלו להינשא בארץ (בין אם באמצעות פסיקת ביהמ"ש ובין אם באמצעות שינוי החקיקה).

להוסיף קישור לפאנל 2, דברי הסיכום של אלון הראל

user profile image
פרופ' אביעד הכהן
18.01.2015 12:54

אביעד הכהן – אני מסכים שתופעת הנישואין הבין-דתיים תיוותר מצומצמת גם אם הם יותרו מבחינה משפטית. בין הסיבות לכך, נמנות: הנטיה המסורתית של החברה בארץ והעדפת המסלול המוכר והתפישה הרואה בנישואין הדתיים אמצעי לשימור הזהות היהודית (בהיעדר מנגנונים תרבותיים לא דתיים לפיתוח הזהות היהודית).

להוסיף קישור לפאנל 3, discussio n310:28-12:33

user profile image
רות הלפרין
18.01.2015 12:51

רות הלפרין קדרי – האיסורים על נישואין בין-דתיים משרתים אינטרסים לאומיים פוליטיים של הרוב היהודי והמיעוט הערבי בישראל. לשתי הקבוצות ישנו אינטרס לשמר את ההגדרות המבחינות ביניהם כחלק מהזהות התרבותית שלהן המבוססת במידה רבה על הקונפליקט המתמיד ביניהן. לכן, הסיכוי שהמצב הקיים ישתנה בפועל ויותרו נישואין בין דתיים בארץ, קטן למדי. גם אם יונהגו בישראל נישואין אזרחיים כך שנישואין בין דתיים יותרו מבחינה משפטית- לא צפויה להתרחש תופעה רחבה של נישואין בין-דתיים בין יהודים לערבים במדינה מהשיקולים התרבותיים הנ"ל.

לינק לצפייה בדבריה

מקורות אחרונים

חברי בית המדרש